מה קורה בשווקי ההון ברחבי העולם וכיצד להיות ערוכים לכל התפתחות (24/06/18)
להלן ניתוח קצרצר ותמציתי של המתרחש שווקי ההון ברחבי העולם בימים אלו וכיצד לבנות תוכנית פעולה לכל תרחיש עתידי.
Photo by AJ Colores on Unsplash
מה קורה בשווקי ההון?
בחודש האחרון אני חווים עלייה הדרגתית בתנודתיות בשווקים בכל רחבי העולם. לעלייה בתנודתיות מתלווה ירידת מחירים מתונה במרבית אפיקיי האג"ח והמניות ברחבי העולם.
כמו תמיד ועל מנת לעורר עניין, התגייסה התקשורת לנושא באמצעות כותרות אימה וכתבות העוסקות בהתמוטטות, קריסה, משבר וכדומה. על מנת לחזק את טיעוניהן הן דואגות ל"עטוף" את הכתבות בציטוטים מכלכלנים בכירים שלעולם לא שמענו מהם קודם לכן.
מדוע התנודתיות עלתה?
שלושה נושאים גיאו-פוליטיים כלכליים מלווים אותנו בתקופה האחרונה: משבר החוב באיטליה, הצמיחה בשוק האמריקאי ומלחמת הסחר ארה"ב – אירופה – סין:
1. משבר החוב באיטליה
כמו מדינות אחרות באירופה כפורטוגל, ספרד, יוון ואירלנד, גם איטליה נמצאת בחוב גבוה ביחס לתוצר שלה לעומת מדינות יעילות וחסכוניות יותר: גרמניה, בריטניה וצרפת.
לאיטליה חוב בשיעור של 2.4 טריליון אירו המהווים 130% ביחס לתוצר השנתי שלה. החוב אמנם גבוה ומטריד אבל הוא לא חדש – כבר ארבע שנים מתמודדת איטליה עם אותה רמת חוב בהצלחה:
פעם בתקופה שב ועולה לכותרות החוב של איטליה (או מדינה אירופאית אחרת) עושה "רעש" זמני בשווקים ואח"כ נעלם כאשר תשומת הלב של התקשורת עוברת לנושאים אחרים.
נכון להיום איטליה משרתת את חובה וסביר להניח שמבחינה פוליטית וכלכלית, ייעשה מאמץ של האיחוד האירופי והבנק המרכזי האירופי לסייע במחזור החובות ובמניעת משבר פיננסי בכלכלה הרביעית בגודלה בגוש.
2. הצמיחה בשוק האמריקאי
בניגוד לכלכלות המובילות באירופה ואסיה הצומחות באיטיות, בארה"ב קיימת כבר תקופה ארוכה צמיחה מואצת:
א. שיעור האבטלה הוא 3.8% בלבד – הנמוך ביותר כבר עשרות שנים.
ב. צמיחה בתוצר בשיעור של 2.2% – גדול יותר משיעור הגידול באוכלוסייה
ג. גידול חד ברכישות ובהשקעות של המגזר העסקי – הרבה מעבר לציפיות.
הצמיחה המואצת העלתה את החשש לעלייה באינפלציה מעבר למצופה והכריחה את הבנק המרכזי האמריקאי להעלות את הריבית במשק מריבית של 0.25% בסוף שנת 2016 ועד לריבית של 2% במאי 2018.
לעלייה בריבית משמעות רבה על הכלכלה העולמית – חברות מסחריות וממשלות ברחבי העולם נדרשות לשלם ריבית גבוהה יותר על כספים שהן מגייסות (אחרת המלווים יעדיפו ללכת לשוק האמריקאי הבטוח יותר). העלייה בתשלומי הריבית מעמיסה על החברות והעסקים המגייסים כספים ומכביד על אפשרויות התפתחותם בעתיד.
3. מלחמת הסחר ארה"ב – אירופה – סין
נשיא ארה"ב – טראמפ מתמרמר משיטת הסחר הקיימת בין ארה"ב לבין כלכלות מובילות בעולם: הגוש האירופי וסין. בסקטורים רבים הסחורות המיובאות לארה"ב פטורות ממכס בעוד שעל התוצרת המיוצאות מארה"ב לאותם שווקים מועמס מכס. האסטרטגיה הבסיסית של טראמפ היא ליצור שוויוניות בין הכלכלות – או שהכל פטור ממכס או שהכל ממוסה במכס בשיעור זהה.
המטרה של טראמפ היא לעודד את הכלכלה האמריקאית באחת משתי אלטרנטיבות: מחירים זולים יותר של מוצרים אמריקאים בחו"ל (במידה ואין מכס) או מחירים זולים יותר של מוצרים אמריקאים בארה"ב עצמה (אם יוטל מכס על מוצרים סינים ואירופאיים).
עד היום טראמפ ביצע שני צעדים משמעותיים: הטלת מכס על פלדה, אלומיניום ומוצרים חקלאיים המיובאים מאירופה והטלת מכסים על תוצרת טכנולוגית וחקלאית המיובאת מסין.
בתגובה הודיעה סין על הטלת מכס מקביל על תוצרת חקלאית אמריקאית והגוש האירופי הודיע גם הוא על הטלת מכסים על תוצרת אמריקאית (לא ברור איזו).
חשוב לשים לב לשלוש נקודות עיקריות במלחמת סחר זו:
א. בהטלת מכסים הדדית טראמפ משיג את המטרה שלו שתוצרת אמריקאית תהיה זולה יותר לאמריקאים מתוצרת אחרת. הגידול ברכישת מוצרים אמריקאים תקטין את התלות ותגדיל את חוזקו של השוק האמריקאי.
ב. גם סין וגם אירופה מייצאות הרבה יותר תוצרת לארה"ב מאשר הן מייבאות ממנה, בעוד שארה"ב מייבאת הרבה יותר תוצרת משווקים אלו מאשר היא מייצאת אליהן. לאורך זמן הפגיעה הכלכלית בשווקים אלו תהיה משמעותית יותר מאשר לארה"ב.
ג. לארה"ב יש שלושה קלפים מנצחים – היא מובילה עולמית בשלושה סקטורים חשובים מאוד להתפתחות הכלכלה: טכנולוגיה, בריאות וביטחון. הטלת מכסים באירופה ובעיקר בסין על תעשיות אלו עשויה לפגוע בצורה משמעותית מאוד בהן ובצמיחתן העתידית. אף מדינה לא הטילה מכס על תעשיות אלו.
מכיוון שארה"ב, אירופה וסין מעוניינת להמשיך ולצמוח, סביר שמלחמת הסחר הזו תהיה מוגבלת ותסתיים עם פשרה קטנה לטובת האמריקאים, בדרך זו כולם יוכלו להיות מרוצים!
כיצד אנחנו בטלביט ערוכים?
נכון להיום איננו רואים צורך לבצע פעולה אסטרטגית מהותית כלשהי בתיק ההשקעות.
למרות שעל פניו לשלושת נושאים אלו לא צפויה להיות השפעה משמעותית ולאורך זמן על השווקים, כדאי להיות מוכן לכל תרחיש:
1. התאוששות ועלייה בשווקים.
בסופו של דבר הסערות ישכחו, התקשורת תעבור לנושא אחר והשווקים יחזרו לטפס.
בתרחיש זה טוב שלא בוצעה פעולת מכירה מכיוון שכל מי שמנסה לתזמן את השוק , לצאת עכשיו ולחזור בחידוש העליות, סביר שייכשל – ביציאה הוא מקבע את ההפסד שלו ועד שהוא יחזור להשקיע הוא יפסיד את כל ההתאוששות הראשונית והמשמעותית ביותר.
2. עמידה של השווקים במקום.
בתרחיש זה סביר שנמשיך להישאר במצב של חוסר וודאות, עצבנות ותנודתיות גבוהה בשווקים. אנו ממשיכים לעקוב אחר פרמטרים כלכליים נוספים ולראות לאיזה כיוון נוטות הכלכלות המובילות בעולם.
כל עוד השוק לא "בחר" כיוון, אין מה לנסות לחזות את העתיד ולהמר על כיוונו – הסיכוי להרוויח שקול לסיכון להפסד ולכן אין כל צורך להיכנס לסחרור ולבצע פעולות מיותרות שלמעט עמלות ועלויות, אין תועלת בצדן.
3. המשך התנודתיות והתחזקות הירידות בשווקים
השווקים ימשיכו להיות "עצבניים" והירידות בשווקים "יתפסו כיוון" ואיתם הלחץ הפסיכולוגי מצד התקשורת.
קשה מאוד להעריך את מהירות ועוצמת התרחיש אבל זו גם הזדמנות לניצול הפאניקה וירידת המחירים לצורך הגדלת השקעה במחירים זולים על מנת שבהתאוששות הרווח יהיה גדול.
חשוב להקפיד שההשקעות בתיק יהיו השקעות במדדי שוק מובילים באג"ח ובמניות בגושי הכלכלות הגדולות בעולם: ארה"ב, אירופה, אסיה ושווקים מתעוררים, וכמובן גם בארץ. אין לנו חשש ממחיקת ההשקעות – המדדים יחזרו לעלות בהתאוששות.
בתרחיש זה כדאי לנצל הזדמנויות שייווצרו ולהגדלה הדרגתית של ההשקעות שיושפעו מהתרחיש.
אזהרה
הניתוח מפורסם כשירות לציבור, חינם וללא מחויבות.