בשבוע האחרון ממשיכה התקשורת להזין בידיעות מדאיגות. חוסרים בבדיקות ומכונות הנשמה, תחזית לאלפי מתים בישראל (לפי מנכ"ל משרד הבריאות) ולמאות אלפים ברחבי העולם, מעוררים רגשות קשים הגורמים לאי ודאות ואף לחרדות ופאניקה.
אנחנו ב"טלביט" בודקים ומצליבים מידע ממקורות שונים. בסקירה הבאה נשתף בדעות שונות מאלה הנאמרות על ידי הגורמים הרשמיים. מדובר בתחזיות אופטימיות על התפשטות הקורונה, תחזיות אלה מגובות ע"י רופאים ומומחים לאפידמיולוגיה וביולוגיה. נראה שחשיבה זו חודרת לאט לאט ל"מיינסטרים" בעולם כולו:
1. הקורונה, כמו מגיפות אחרות לאורך ההיסטוריה, מדבקת מאוד ומכפילה את מספר החולים בה במהירות רבה. על פי הערכה מוסמכת, כל חולה קורונה (גם אם המחלה לא התפרצה אצלו) מדביק כל יום שלושה אנשים בסביבתו.
2. לאורך ההיסטוריה האנושית, התפרצו מגפות שפגעו כמעט בכל העולם, גם בתקופות בהן המוביליות הייתה מורכבת ואיטית, מדינות היו מתבדלות והשינוע בין מדינות ארך זמן רב. מגפות שונות בהן האבעבועות השחורות, הדבר, השפעת הספרדית ועוד, פגעו במהירות במרבית האוכלוסייה, למרות שהגיעו מבודדים שנדדו בין ארצות ויבשות.
3. שיטת הבידוד שנויה במחלוקת לטיפול במגיפה. על מנת לטפל באוכלוסייה של עשרות אלפים הנמצאת בבידוד, הרשויות זקוקות לאלפי עוזרים מתחומי: בריאות, בטחון, אכיפה, הצלה וכדומה. מספיק שמעטים מהם נדבקים מהמבודדים על מנת שתתחדש התפרצות המגיפה בקרב הקהילה הלא-מבודדת.
4. הדרך היחידה למגר מגיפה היא באמצעות נוגדנים שהגוף מייצר באחת משתי דרכים; תחלואה (במחלה) או חיסון. מכיוון שטרם הומצא חיסון לקורונה, הדרך המהירה למגר את המחלה היא באמצעות תחלואה וייצור נוגדנים.
5. כמו בכל מגיפה ובעיקר בשפעות ובכללם הקורונה, ניתן ללמוד מהסטטיסטיקה. עפ"י הסטטיקטיקה המעודכנת, נכון להיום, יש בעת כתיבת שורות אלה, 300,000 חולי קורונה ידועים בעולם, אך סביר להניח שיש בקהילה מיליוני חולי קורנה שעוד לא אותרו כיוון שאינם סובלים או מגלים סימפטומים כלשהם.
6. בסין, בעיר ווהאן, שם החלה המגיפה, כמות החולים ב-20/01 הייתה 278 וחודש אח"כ ב-20/02 הייתה 76,900 חולים. בתחילת מרץ כמות החולים גדלה לסך של 80,000 ואז באחת נעצרה כמעט לחלוטין.